גזר דין בתיק תת"ע 3756-01-10

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו, כי בתאריך 06/10/09 בשעה 23:35, בכפר תבור על כביש 65, נהג ברכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, ללא תעודת ביטוח בת תוקף ולמרות היותו שיכור. בבדיקת "ינשוף" נמצא בגופו ריכוז של 705 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

2.      ב"כ המאשימה עתר להטלת מאסר בפועל שירוצה מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי וקנס, נוכח חומרת העבירות, המהוות גורם לתאונות דרכים קשות.

3.      ב"כ הנאשם ביקש שלא להחמיר עם הנאשם ולהימנע מהטלת מאסר בפועל לרבות בעבודות שירות, לאור עברו הנקי, הודאתו, גילו הצעיר (יליד 1981), היותו אדם נורמטיבי, עובד באופן מסודר, שנהיגתו לא סיכנה אחרים שכן נהג בדרך עפר בכפר שיבלי. לדבריו, הנאשם מעדיף פסילה ממושכת וארוכה על פני עבודות שירות, שכן עד היום הסתדר ללא רישיון נהיגה וגם כיום אין בידו רישיון נהיגה.  

4.      העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות ביותר ולא אחת מהוות גורם מרכזי להתרחשותן של תאונות דרכים קשות. חומרת העבירות גוברת עם הצטברן זו לזו. אדם הנוטל לידיו כלי רכב ונוהג מבלי שקיבל הכשרה לכך, מסכן את עצמו ואת כלל עוברי הדרך. הסיכון אליו נחשף הציבור גובר לאין שיעור כאשר נהג, שממילא אינו בקיא באופן השימוש ברכב, נוהג בשכרות, מצב הפוגם הן בשליטתו הפיזית ברכב והן ביכולתו להפעיל שיקול דעת נכון במהלך הנהיגה.  

5.      בית המשפט העליון קבע בשורת פסקי דין כי עבירת הנהיגה בשכרות הנה עבירה חמורה המהווה גורם שכיח לתאונות דרכים קשות ולכן יש להטיל ענישה מחמירה, גומלת ומרתיעה, אשר תהלום את חומרת העבירה ואת הסיכון הרב הגלום בה לנהג פורע החוק ולסביבתו (רע"פ 903/09 משה לוי נ' מדינת ישראל; רע"פ 2073/08 ברבי נ' מדינת ישראל; רע"פ 7507/08 שחר עוזיאל נ' מדינת ישראל; רע"פ 6418/07 עמית כהן נ' מדינת ישראל; רע"פ 3343/04 יעקב נפתז'י נ' מדינת ישראל; רע"פ 8387/06 אמרה איילא נ' מדינת ישראל; רע"פ 9283/03 בדיר אמג'את נ' מדינת ישראל - פורסמו במאגרים המשפטיים).  

6.      העבירה של נהיגה ע"י נהג בלתי מורשה כונתה ע"י בית המשפט העליון: "איום נע" והובהר כי יאה לה ענישה של ממש, גם לצרכי הרתעה (רע"פ 3149/11 בראנסי ראסם נ' מדינת ישראל; רע"פ 4477/11 אלי נחמן נ' מדינת ישראל - פורסמו במאגרים המשפטיים). 

7.      עם זאת, מלאכת הענישה הנה אינדיבידואלית ולכן בבוא בית המשפט לגזור את הדין עליו להפעיל את שיקול דעתו ולהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות ובנסיבותיו האישיות של הנאשם (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל; רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן). 

8.      במקרה דנן, שילוב העבירות של נהיגה בשכרות וללא הרשאה לנהיגה כמו גם ריכוז האלכוהול הגבוה בו עסקינן, 705 מיקרוגרם, חשפו את הציבור לסכנה ממשית ומוחשית מצד הנאשם ואך בנס לא הסתיים האירוע בתוצאה הרת אסון. 

9.      הסנגור טען כי הנאשם נהג בדרך עפר סמוך למקום מגוריו בכפר שיבלי ולכן לא סיכן איש, אולם טענה זו נסתרת נוכח הודאת הנאשם בכתבי האישום, מהם עולה כי נהג על כביש 65 ולא בדרך עפר. מיקום הנסיעה המסוכן, על כביש 65, עולה גם מדברי הנאשם בפני קצין המבחן. 

10.  עוד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם עבר בהצלחה חלק ממבחני הביצוע. עם זאת, נוכח מאפיינים אחרים, התרשם השוטר כי הנאשם היה נתון תחת השפעת אלכוהול בינונית.

11.  מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם גילה לאורך השנים קשיי הסתגלות וחוסר יציבות הן במסגרת לימודית והן במסגרות תעסוקתיות.  

הנאשם טען בפני קצין המבחן כי הוא נוהג לשתות אלכוהול אחת לשבוע בנסיבות חברתיות כדי לחוות תחושת רוגע. הנאשם גילה מודעות נמוכה לסיכון שבשתיית אלכוהול ושלל נזקקות טיפולית באספקט זה. קצין המבחן התרשם כי דפוס שתיית האלכוהול מהווה עבור הנאשם "מפלט ואמצעי להתמודדות עם חווית לחץ שחווה בחייו" וכי הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד גובר בשל האמור ומשום שהנאשם פועל מתוך מוקד שליטה חיצוני, כאשר ניסה להצדיק נהיגתו ללא רישיון בכך שהוא "נוהג כמו כולם בלי רישיון". הנאשם אינו מגלה מודעות לכישלונו ההתנהגותי ואינו מביע נכונות לבדיקה עצמית, בשיחה עמו בלטו מנגנונים של מינימיזציה והימנעות, יכולת דלה ומוטיבציה נמוכה לשינוי.

שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית והמליץ על עבודות שירות, לצד ענישה מותנית, שיהיה בהן כדי להמחיש לנאשם את גבולות התנהגותו. 

12.  הנאשם הסביר לקצין המבחן כי נהג ברכב משום שרצה לקנות סיגריות בשעת לילה מאוחרת ולכן "נאלץ לנסוע מחוץ לכפרו". הסיבה השולית וחסרת החשיבות שבגינה ההין הנאשם ליטול לידיו את ההגה בניגוד לחוק, למרות היותו שיכור ובלתי מורשה לנהיגה, משקפת את ההכרח בענישה ממשית ומוחשית, במקרה דנן, שתהווה הרתעה לעתיד לבוא ומשקל נגד להשפעת הסביבה על הנאשם, כעולה מתסקיר שירות המבחן.

13.  לנאשם אין רישיון נהיגה גם כיום, נתון המחדד את הצורך בענישה שתמנע עלייתו להגה בעתיד. 

14.  במסגרת שיקולי הענישה, אתחשב בעובדה כי לנאשם אין עבר פלילי או תעבורתי.

15.  הנאשם הודה במיוחס לו בכתבי האישום שבפניי וחסך בכך זמן שיפוטי יקר.

16.  הסנגור המלומד פרש בפני בית המשפט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהנו כבן 30, יליד 1981, רווק, המפרנס את עצמו ומסייע בפרנסת משפחתו. ממכתב שהוגש לבית המשפט מטעם מעסיקו של הנאשם עולה כי כיום עובד הנאשם בחברת זורגניקה בע"מ בגדיד תמרים, מיון ואריזה.

מנכ"ל החברה ציין כי עונת גדיד התמרים מסתיימת בפברואר 2012 ולכן המליץ שעבודות השירות ידחו לחודש פברואר 2012 כדי שהנאשם יוכל לעבוד עד תום העונה.